פרסומים

23/09/2007

דר' רונית דוידוביץ – מרטון, ענת כרמלי

ילדים מתכננים

מערכת החינוך – תשתית לשיתוף הציבור. ילדים מתכננים פארק ילדים בפתח תקווה – הניסיון ותוצריו.
השתתפות – הדרך שלך להשפיע/ ארזה צ’רצ’רמן ואלישבע סדן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, קו אדום, חלק ב: תהליכי שיתוף והשתתפות, עמוד 140

תקציר

מאמר זה מיועד להציג את השתתפותם של ילדים בתכנון פארק ילדים בעיר פתח תקווה. שיתוף הילדים בתכנון נעשה כפועל יוצא של יוזמת ראש העיר1 ומנהלת האגף לחינוך יסודי בעיר2 ומייצג שותפות בין מערך החינוך הפורמאלי לבין מקבלי ההחלטות וגורמי התכנון בעיר. במסגרת הפרויקט השתתפו 22 בתי ספר יסודיים ומביניהם למדו תלמידי כיתות ה’ – ו’ תכנון וביצעו הלכה למעשה תוכנית לפארק הילדים. תוצרי התהליך הוצגו בפני מקבלי ההחלטות ובעתיד הקרוב מתוכננת פעילות אשר תאפשר למתכנני הפארק ולמבצעיו, לשלב את תוצרי התכנון של הילדים בהקמת פארק הילדים.

התהליך כלל הנחיית מורים, לימוד בכיתות, הנחיית צוותי התכנון של הילדים, שילוב הורים וגורמים נוספים בקהילה בתהליך, הרצאות של גורמי תכנון בפני קהילת בתי הספר, הצגת תוצרי התכנון בקניון העירוני, דיונים עם גורמים מהקהילה העירונית וגורמים חיצוניים לה בכל הנוגע לתהליך ותוצריו.

התהליך משקף מאמץ חינוכי ותכנוני משולב; מזווית הראיה של החינוך – האתגר היה לחדש את מערך הלמידה בכל הנוגע לסביבת החיים המקומית תוך שילוב שימוש וחידוש חומרי למידה מוכרים (היסטוריה, גיאוגרפיה, מיחשוב, אנגלית, אומנות, וכד’) עם תחומי למידה חדשניים (תכנון ערים, כלכלה, דמוגרפיה, מדיניות מקרקעין, חברה וכד’); תוך התייחסות לזהות המקומית, מעורבות קהילתית, מודעות סביבתית, מיומנויות הצגה, ביקורת הדדית, עבודת צוות וכד’. מזווית הראיה של התכנון – לשתף את הקהילה המקומית בתהליכי תכנון וביצוע, על בסיס למידה, תהליך תכנון והבניית תוכנית. לא עוד שיתוף מגיב מתנגד, אלא שיתוף על בסיס היכרות, למידה, תובנה ובנייתה של התוכנית עצמה.

ניסיון זה עשוי להציג מסגרת לשיתוף הציבור על בסיס שותפות בין גורמי התכנון המעונינים בהרחבת מעגלי השותפים בתהליך לבין מערכת החינוך הפורמאלית. נראה כי שותפות זו מספקת מענה ליעדים של כל אחד מהשותפים בנפרד ובעיקר יוצרת מכלול אשר סך כל התוצרים שבו מביאים לאיכויות בקהילה המקומית.

פתיח

תהליכי תכנון סטטוטוריים ולא סטטוטוריים מיועדים להסדיר, לכוון ולהציע מסגרות לשימוש במרחב לשנים הבאות. אלה הם תהליכים המתאפיינים במגוון רחב של אינטרסים, בתחרות על משאבים, במאבק המתקשר לאידיאולוגיה, לצרכים ולמימוש פוטנציאל. מכאן – שככל שהמציאות מורכבת יותר מבחינת אינטרסים פוליטיים, כלכליים, חברתיים ואזרחיים כך הולך התכנון והופך ל”מגרש” הנדרש לדיאלוג מורכב יותר, המחפש באופן מתמיד אחרי כלים לגישור בין קונפליקטים, כלים לפיתוח דיאלוג בין אינטרסים ולקבלת תוצרים רלבנטיים יותר.

על רקע מציאות תחרותית, אינטרסנטית ומורכבת – הופך שיתוף הציבור בשנים האחרונות לערך תכנוני – מקצועי, ציבורי ואזרחי הזוכה ללגיטימציה הולכת ומתרחבת. התהליך נתפס ככזה שלא ניתן להתנגד לו ברמת ההצהרות. יחד עם זאת, לעיתים יש תחושה כי זוהי “סיסמה” ציבורית שכולם מעונינים להתהדר בה באותה מידה בה הם חוששים ממנה ומעונינים “לדלג” עליה.

כאשר תהליך נתפס כחשוב וחיוני ברמת ההצהרה הרי שפורמאלית קשה להתנגד לו והלכה למעשה – נוצרת הזדמנות אותה יש מקום לתפוס. לכן, ככל שיתפתחו יותר כלים מעשיים, זמינים ונגישים לשיתוף הציבור כך עולה הסיכוי לשתף באופן מעשי את הקהילה במעשה התכנון.

השאיפה המתמדת להניע תהליך תכנון מהיר ויעיל מחד ולספק תוצרי תכנון רלבנטיים הנהנים מבסיס לגיטימציה רחב ומאפשרים קידום ויישום הלכה למעשה, יצרו את הקונפליקטים והסתירות בכל הנוגע לשיתוף הציבור בתהליכי תכנון. דפוסי השיתוף הנדרשים על פי חוק התכנון והבניה מביאים פתרון קיצוני של שיתוף הציבור בשלב ההתנגדויות ואילו התהליכים האזרחיים הולכים ומרחבים את מעגל השותפות, כבר בזמן התכנון כחלק מהבנייתו ומקבלת תוצריו. יתרה מזאת, כיום ברור כי דפוסי השיתוף נדרשים להיות מותאמים לסדר היום הציבורי, המקצועי והקהילתי. זהו תהליך הקשרי הנדרש לבטא את רוח המקום, להתאים לקהילה ולהקשר במסגרתו הוא מתבצע. אין כל דרך “להעתיק” דפוסי שיתוף מסביבה לסביבה. הקשריות התהליך מחייבת הבניה מלאה של תהליך השיתוף והתאמתו לסביבה. יחד עם זאת, יש לומר כי העקרונות המנחים לתהליך ניתנים לרכישה וללמידה – ואלה הולכים, מצטברים ומתחדשים עם הזמן, ואין צורך להמציאם בכל תהליך מחדש. ההקשריות המאפיינת את שיתוף הציבור – היא המחייבת פיתוחם של כלים ומיומנויות מקצועיות אשר יאפשרו להפוך את שיתוף הציבור לחלק בלתי נפרד מתהליכי התכנון והפיתוח.

הגורמים המחייבים שיתוף הציבור אל מול הנימוקים המרכזיים העומדים מאחורי החששות וההתנגדויות לשיתוף הציבור, הם נקודת המוצא לתובנה ולהתקדמות העשייה בתחום.

מאמר זה מציג תהליך שיתופם של ילדים בתכנון פארק ילדים בעיר פתח תקווה. הניסיון משלב בין למידה לבין מעורבות ותשומות לפרויקט ממשי: הילדים התנסו לאורך שנת הלימודים בתוכנית לימודים מקיפה אשר כללה את עקרונות התכנון העירוני, משמעויותיהם של שטחים פתוחים בסביבה אורבנית, היבטים כלכליים, חברתיים ופיסיים וכד’. במקביל – ועל בסיס למידה כוללת זו קידמו תהליך תכנון יישומי של פארק הילדים בעיר. לקראת סופה של שנת הלימודים הציגו הילדים את תוצרי התהליך על כל שלביו בתערוכה בקניון העירוני, במסגרתה נערכו דיונים במגוון רחב של פורומים אשר איפשרו בחינת תוצרי התכנון ושילובם בהמשך התכנון המפורט של הפארק – על בסיסו יפותח הפארק הלכה למעשה.

זהו ניסיון המשקף מאמץ לשתף ילדים בתהליכי תכנון הנסמכים על תובנה, למידה, וקידום תהליך תכנון מונחה בפועל. למעשה, זהו ניסיון המצביע על שותפות בין מערכת החינוך לבין מערכת התכנון. החינוך זוכה למימוש יעדי למידה, ובעיקר יעדים קהילתיים, זהות מקומית ומעורבות בסביבת החיים. ואילו התכנון יוצא נשכר בקבלו שותפים לפרויקט ממשי ובעיקר בהצמחת דור אשר יתכן ויהיה מודע יותר, מבין יותר ומעורב יותר בעיצוב סביבת חייו.

ניסיון זה פתח הזדמנות להגיע לשילוב נדיר בין תהליך חינוכי, כולל, מערכתי וארוך טווח, לבין פרויקט תכנוני ממשי. שילוב זה יצר דינמיקה בעלת עוצמה וחיוניות אשר העמידה את נושא שיתוף הציבור על סדר היום החינוכי והקהילתי ועל סדר היום התכנוני בו זמנית.

תפקידנו כמתכננות היה להנחות מקצועית וללוות לאורך כל התהליך את גורמי מערכת החינוך בכל הנוגע לתהליכי התכנון בכלל ותכנון פארקים בפרט. הנחיה מקצועית זו בוצעה על ידינו בשיתוף עם מגוון רחב של אנשי מקצוע מתאימים. רותי וימר, מנהלת אגף החינוך היסודי בעיר ריכזה את כל גורמי המקצוע הנדרשים לצורך ההנחיה החינוכית – פדגוגית אשר נדרשה לצורך התהליך. משרד החינוך באמצעות מפקחות בית הספר וכן המנהלות, והמרכזייה הפדגוגית בפתח – תקווה היו בין הגורמים אשר הובילו את התהליך החינוכי. ההערכות איפשרה לנו – כמרכזי התהליך וכמלווים מקצועיים, לספק תשומות תכנון לכל השותפים באופן זמין וישיר לכל אורך התהליך. תשומות אלה היו חשובות ביותר שכן מערכת החינוך חסרה מידע בתחום זה – אשר היווה את עמדו השדרה של הפרויקט.

הניסיון שהצטבר בתהליך המוצג מעניין הן בשל היותו מרחיב את היצע הכלים הזמינים לשיתוף הציבור בתהליכי תכנון והן בשל המענים אותם הוא עשוי לספק לחסמים ולקשיים המאפיינים את תהליך שיתוף הציבור באשר הוא.

המאמר יציג בחלקו הראשון את משמעות שיתופם של ילדים בתהליכי תכנון – היתרון היחסי. בהמשך, יוצג התהליך שבוצע בפתח תקווה – בהתייחס לרציונל שעמד מאחורי התהליך, האינטרסים שהניעו אותו, שלבי התהליך, השותפים בו והתוצרים שהתקבלו. בסיכום יציג המאמר מספר נקודות לחשיבה, דילמות וסוגיות להמשך.

הניסיון עבר תהליך תיעוד מלא ברמה העירונית כמו גם ברמה הבית ספרית. אין ספק כי מאמר קצר זה סוקר רק את קצה קצהו של החומר והתשומות עליהם כדאי לתת את הדעת והלמידה מהניסיון המצטבר בפתח תקווה.

שיתוף ילדים במערכת החינוך הפורמאלי בתהליכי תכנון – הערך המוסף

ילדים מהווים קבוצת אוכלוסייה בעלת שיעור גבוה מקרב כלל האוכלוסייה. זהו פלח אוכלוסייה העומד לכאורה בראש סדר העדיפויות בכל הנוגע לפיתוח מיומנויות, כלים, ידע, חינוך, הישגים ושיוך קהילתי. כל חברה רואה בדור העתיד יעד מרכזי לפתוח זהות, גאווה מקומית ושיוך לקהילה, מעבר להישגים החינוכיים הפרטניים והפורמאליים. זוהי אוכלוסייה הנתפסת כאוכלוסייה המיועדת בעיקר “לקבל” תשומות ובהמשך – לספק את תוצרי אותן תשומות לקידום עצמה, לחברה ולקהילה במסגרתה היא תחייה.

תפיסת הילדים כמנוף מרכזי לשיתוף הציבור מתבססת על מספר נקודות מוצא:

ילדים מהווים סוכן מרכזי לדיאלוג קהילתי כולל, שכן הם “מביאים” עימם את הוריהם ובני משפחותיהם. ילדים בגילאים השונים מתאפיינים בשיוך חזק וישיר למשפחה – ההורים, האחים והאחיות, והסבים והסבתות נתונים לקשרים חזקים ביותר עם ילדיהם. בכך הופכים הילדים לסוכני מידע, מעורבות ועשייה ישירים אל כל אותן קבוצות אוכלוסייה המהוות חלק משגרת חייהם המעשית.

ילדים נהנים משירותי חינוך אוניברסליים ישירים – הילדים מהווים למעשה שוק “תפוס” במערכת החינוך. הם נהנים מסל המשאבים הגדול ביותר בכל הנוגע לשעות הוראה, סביבה לימודית, זמינות משאבים טכנולוגיים, פיתוח ידע והעברת מידע. לא קיים עוד פלח אוכלוסייה אשר הולך מידי שבוע לעשרות שעות של הוראה פרונטאלית מובנית.

עתידם לפניהם – ילדים הם פלח אוכלוסייה המיועד להמשיך את המורשת, העשייה והחיים בסביבה. זוהי אוכלוסייה המשקפת פוטנציאל עתידי, אופק רחב במונחים של זמן ומרחב. כל אלה הופכים את ה”השקעה” בילדים לכדאית ובעלת פוטנציאל. לעומת זאת, חשוב לציין שלמרות שהילדים מהווים את דור העתיד באופן מסורתי אינם מהווים גורם משמעותי בקבלת החלטות במעגלי החיים בהם הם מעורבים: המשפחה, בית הספר והסביבה העירונית.

פתיחות ויצירתיות – ילדים נתפסים כפתוחים לחדשנות, בעלי פוטנציאל ליצירתיות, בעלי חשיבה אשר עדיין לא נכנסה לשבלונה, לדפוסים מוכרים וידועים. יש בהם אופטימיות ופתיחות אותן יש לשמר לאורך מסלול החיים.

אוכלוסיית יעד בקונסנזוס – הילדים מהווים פלח אוכלוסייה שלגביו קיים קונסנזוס בכל הנוגע להשקעת משאבים, תמיכה, חיזוק. אין באוכלוסייה זו סתירות, אינטרסים שונים וחוסר הסכמה בכל הנוגע לחשיבות טיפוח, עידוד מימוש פוטנציאל. על רקע הקונסנזוס הזה ראוי לציין שרוב המבוגרים נעדרי הבנה של אוכלוסייה זו, ולא תמיד מזהים את הצרכים האמיתיים שלהם. ומכאן חשיבות השמעת “קולם של הילדים” בדיאלוג התכנוני.

נקודות מוצא אלו הופכות את קבוצת הילדים לאוכלוסייה מצוינת לשיתוף.

ילדים מהווים אוכלוסיית יעד מרכזית בתהליכי תכנון הן בשל שיקולים חברתיים, קהילתיים, חינוכיים ואזרחיים והן בשל היותם משתמשים משמעותיים במרחב. הנטייה היא לראות בילדים אוכלוסיית יעד שתפקידה בעיקר “לקבל” בשלב זה של חייה. השיקולים לשיתופם של ילדים בתהליכי תכנון מסמנים גישה הרואה בילדים שותפים פעילים בתהליכי שיתוף הציבור לאורך זמן. הילדים ומערך החינוך המקומי יכולים להיות זרז לבנייתה של התשתית הקהילתית על בסיסה ניתן להפוך את שיתוף הקהילה בתהליכי תכנון, לחלק מהתרבות הקהילתית המקומית. תשתית זו עשויה לקדם תהליכי שיתוף אל מול פרויקט העומד על סדר היום המעשי, כמו גם לשמש לתהליכים של מעורבות קהילתית וייצוג אינטרסים מגוונים כחלק משגרת חיי המקום.

ילדים מתכננים פארק ילדים – הניסיון בפתח תקווה

רקע

העיר פתח תקוה מונה היום כ – 180,000 תושבים. העיר התפתחה, גדלה ונוספו לה תעשיה, מוסדות, מגורים ושירותים בהיקפים גדולים. כיום, מדיניות העירייה מעודדת ומדגישה את חשיבות פיתוחם של שטחים ירוקים ואיכויות סביבתיות. איכות הסביבה העירונית מהווה אחד היעדים המרכזיים לפיתוח העיר.

הפארק העירוני ופארק הילדים

הצפון החדש של העיר עומד לפני פיתוח רחב מימדים של מגורים, תעשיה ומסחר. אחד המוקדים המרכזיים בפיתוח אזור עירוני זה הוא פארק עירוני שיתפרש על פני למעלה מ – 200 דונם, אשר יהיה אטרקציה מיוחדת לכל תושבי העיר והאזור. בפארק ישולבו אמפיתיאטרון, מדשאות, מתקני ספורט, מים, גשרים ושעשועים. הפארק המתוכנן ממוקם על ציר מרכזי המוביל לעיר וסמוך למרכז מסחרי גדול בסביבה ומול בית החולים הגדול בעיר. במהלך דיונים עירוניים בין אנשי המקצוע לבין מקבלי ההחלטות בעיר על גיבוש המסגרת התכנונית והאופי העירוני של הפארק הועלה הצורך להקצות בפארק העירוני שטח שייעודו פארק ילדים; מתוך תפיסה עירונית הרואה בילדים ובצרכיהם חלק חשוב מסדר היום העירוני.

תהליך התכנון שנעשה עם ילדים בגילאי בית הספר היסודי התייחס לפארק העירוני בכלל ולחלקים נבחרים ממנו אשר נועדו לשמש פארק ילדים ייחודי המשתלב עם הפארק המרכזי ומשלים אותו.

במערכת החינוך היסודי בפתח תקוה 28 בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים- דתיים. בבתי הספר הללו לומדים 12,500 תלמידים. 14 בתי ספר ממוקמים במרכז העיר ובכפר גנים והשאר מפוזרים, בחלקיה הוותיקים והחדשים של העיר. בכל בית ספר כ- 450 תלמידים בממוצע. בחלק מבתי הספר משולבות כיתות לחינוך המיוחד.

כיצד נולד הפרויקט?

הרעיון לשילובם של ילדי העיר בתכנונו של הפארק היה יוזמה של ראש העיר, מנהלת האגף לחינוך יסודי בעיריית פתח תקווה והיחידה לתכנון אסטרטגי. מרכזיות המתחם במערך העירוני, יוזמה, פתיחות ומודעות של האגף לחינוך יסודי בעיר וחשיבה תכנונית המעודדת שיתוף הציבור – הובילו לקידומו של הרעיון.

השותפות שנוצרה בין נבחרי הציבור, המנהל לחינוך יסודי והיחידה לתכנון אסטרטגי ומחלקת ההנדסה – איפשרה הוצאתה של היוזמה מן הכוח אל הפועל.
הרעיון היה לאפשר לכל בתי הספר היסודיים בפתח תקווה ליהנות מתוכנית לימודים חדשנית, שתפעל כמעין סימולציה לתהליך תכנון הפארק. התלמידים ילמדו את עקרונות התכנון האורבני, איכות הסביבה, היסטוריה ומורשת העיר, שיטות אפיון, איסוף מידע ועוד. תהליך הלמידה ישתלב בתוכנית הלימודים החדשה בשיעורי מולדת, חברה ואזרחות. בסוף התהליך יגיעו התלמידים להצעה לתכנון הפארק, יציגו את תוצריהם לקהילה העירונית ולדיון בקהילה המקצועית. הצעות התלמידים יילקחו בחשבון ע”י מתכנני הפארק וישולבו בתוכנית הסופית.

הרציונל – שיתוף ילדים בתהליכי תכנון

בשלב ההכנה וההיערכות הגדירו השותפים את הרציונל והקווים המנחים לפרויקט. היתה הסכמה כי הטמעתם של תהליכי תכנון ושיתוף ציבור בעיר מהווים אתגר בכל תהליך תכנון ציבורי. מערכת החינוך ראתה עצמה משולבת בתהליך ומפתחת תשתית אזרחית וחברתית לקידומו.
מערכת החינוך ראתה עצמה כנהנית ותורמת כאחת – לאתגר העומד בבסיס הפרויקט. תהליך תכנון של העיר נתפס כמתאים למערכת החינוך. מספר מרכיבי יסוד בתכנון נמצאו מתאימים לשמש מטרות להוראה ולחינוך:
חשיבה תכנונית
לימוד רב תחומי – מערכתי (היבטים פיסיים, חברתיים, כלכליים, תנועה ותחבורה, איכות סביבה, מערכות שירותים ועוד)
לימוד היסטוריה ומורשת המקום
התנסות ותרגול בהשתתפות ציבורית ופומבית : הצגת ממצאים, תהליכים ותוצרים בפני קהל; הכנת מצגות; הצגה מילולית; העברת משוב וביקורת בונה ועוד.
חינוך לאזרחות פעילה המבוססת על ידע, שותפות ואחריות אזרחית.

שיתוף הילדים בתהליך התכנון על שלביו השונים – כולל – איסוף מידע, חשיבה והבנת המערכת העירונית, יגביר את מעורבותם החברתית והאזרחית ויאפשר הפנמה של ערכים כמו: כבוד לאדם באשר הוא, כבוד לסביבה הפיזית על כל מרכיביה, פתיחות וקבלת השונה והאחר, פלורליזם, סובלנות, אחריות, מעורבות ושיתוף פעולה. מעבר לכל אלה – ילדים ונוער הם סוכני שינוי מרכזיים בהעלאת רמת המעורבות הסביבתית של הקהילה כולה.

אם כן, חזון וערכים משותפים לתכנון ולמערכת החינוך עמדו בבסיס התהליך והפרויקט. גיבוש “אני מאמין” תכנוני וחינוכי שימש כבסיס ותשתית לפרויקט על מרכיביו השונים.

תהליך השיתוף

התהליך התחיל בפניה אישית של ראש העיר לכל אחד מהתלמידים – לקראת חופשת הקיץ. ראש העיר פנה לכל תלמיד (נספח מס’ 1) והודיע כי הילדים יזכו לקחת חלק בתכנון הפארק בשנת הלימודים הבאה. הוא ביקש מכל תלמיד להיערך, לשים לב בחופשה לחומרים רלבנטיים, להביט על פארקים במקומות בהם יטיילו ובעיקר – להגיע לשנת הלימודים הבאה עם נכונות ומוכנות לנושא.

במקביל החלה ההיערכות לקידום הפרויקט. היא התבצעה במספר מעגלים:
ועדת היגוי עירונית – הורכבה ועדת היגוי עירונית לפרויקט שכללה נציגי מינהל החינוך, אגף החינוך היסודי, המרכזייה הפדגוגית, היחידה לאיכות הסביבה, הפיקוח החינוכי, היחידה לתכנון אסטרטגי, מנחים מקצועיים ועוד. ועדת ההיגוי גיבשה תוכנית עבודה מפורטת לתהליך על מגוון שלביו.

מנהלי בתי הספר – נערכו מספר התכנסויות של מנהלי בתי הספר בעיר. במסגרת התכנסויות אלה הוצג הפרויקט והמנהלים התבקשו לאתר צוות מורים מוביל לתהליך בתוך בית הספר.

צוותים בבתי הספר – גובשה תוכנית השתלמות לצוות המוביל הבית ספרי. תוכנית ההשתלמות כללה תכנים בתחומי התכנון, לימודי הסביבה, דמוגרפיה ואוכלוסייה, כלכלה עירונית, יזמות, מידע עירוני ומיחשוב.

היחידה לתכנון אסטרטגי – נערכה תוכנית מפורטת לגיוס המידע הנדרש לבתי הספר, חלוקתו לבתי הספר והעברתו לאופני הצגה נגישים לתלמידים.

בשלב זה הוחלט על הקמת אתר אינטרנט בריכוזה של המרכזייה הפדגוגית, שיאפשר דיון ציבורי פתוח, חלוקת מידע והעברת חומרים זמינים לבתי הספר כנדרש.

שלבי הפרויקט

הפרויקט התקדם במגוון מעגלים אלה באמצעות הצעדים הבאים :

מערך השתלמויות לצוות המורים המוביל מכל בתי הספר בעיר – מערך ההשתלמויות כלל השתלמות מרוכזת בקיץ וסדרת השתלמויות לאורך שנת הלימודים. במסגרת ההשתלמויות הוצגו תכנים בנושאים הנדרשים, נערכו סיורים בפארקים באזור, שולבו הרצאות של מגוון אנשי מקצוע וגורמים מתאימים ונערכו סדנאות לגיבוש מערכי שיעור מפורטים.

גיבוש תוכנית עבודה בית ספרית והגשתה – כל בתי הספר היסודיים בעיר התבקשו לגבש תוכנית עבודה בית ספרית אשר תציג שילוב הפרויקט בתוכנית הלימודים ונגזרותיה ברמה הבית ספרית.
כל בית ספר הציג תוכנית מפורטת לעבודה עם צוות המורים והתלמידים על בסיס שלבי תהליך התכנון. התוכניות כללו בדרך כלל את השלבים הבאים:

  • אפיון העיר פתח תקווה בהתאם להיבטים השונים (חברה, דמוגרפיה, כלכלה, מרחב, תחבורה ועוד) ומגמות התפתחותה
  • חזון וגיבוש מדיניות פיתוח
  • הפארק העירוני – קווים לפיתוחו
  • אפיון פארקים עירוניים בכלל ואזור הפארק המתוכנן בפ”ת בפרט
  • מדיניות ומטרות
  • יעדים ואמצעים
  • תוכנית פיתוח
  • הכנת הפרויקט לקראת הצגתו בפני הציבור

מערך הנחיה למנהלי בתי הספר – נערכה סדרת מפגשים עם מנהלי בתי הספר במסגרתה הוצג התהליך, נערכו דיונים, התקבל משוב והתאפשר דיון.

מערך הערכה – גובש צוות שנועד לפתח מערך הערכה לפרויקט. ההערכה התייחסה לערכים לימודיים, חינוכיים, תכנוניים וחברתיים.

כל בית ספר עיצב את תוכנית הלימודים והתכנון בהתאם למאפייניו ולייחודיות שלו. במסגרת זו שילבו בתי הספר הרצאות, סיורים, דיונים קהילתיים, ועוד. כל בית ספר התבקש לערוך תהליך הערכת ביניים של הפרויקטים הבית ספריים ולבחור בפרויקט אחד אשר יוצג במסגרת תערוכה עירונית. התוצרים של התלמידים הוצגו בתוך בתי הספר ועברו תהליך הערכה שבסופו צוות בית הספר בחר את הפרויקט אשר ייצג את בית הספר בתערוכה. במקרים מסוימים התוצר הבית ספרי שהוצג בתערוכה היה שילוב של מספר עבודות תלמידים.

צוות מוביל – לקראת התערוכה העירונית – גובש צוות מקצועי אשר ליווה, הפיק והכין את תוצרי בתי הספר לקראת הצגתם בתערוכה בקניון. הצוות כלל אנשי שיווק, הפקה, אומנויות, חינוך פדגוגיה ותכנון.

התוכנית כללה התייחסות למספר מעגלים: המעגל העירוני, התכנוני, החינוכי, הבית ספרי. בכל מעגל הוכנה תוכנית עבודה מפורטת ומותאמת עם מגוון השותפים לתוכנית. הפרויקט יצא לדרך מיד עם תחילת שנת הלימודים והציג את תוצריו במהלך חופשת הפסח. שילוב פורומים של הנחיה והשתלמות לאורך שנת הלימודים איפשר לעצב את התוכנית לפי צרכי בתי הספר ב”זמן אמת”. בתי הספר קבלו הנחיה מפורטת בהתאם לצורך, אתר האינטרנט התפתח בהתאם להתקדמות הפרויקט, הורים, נציגי המגזר העסקי ונציגי העירייה השתלבו בתהליך בהתאם להתקדמותו. הקניון גוייס כשותף ובכך איפשר הצגת תוצרי התוכנית במבואה המרכזית של הקניון העירוני ושימוש באולמי הקולנוע לצורך דיונים מקצועיים וקהילתיים.

התוצרים – מה התקבל בסופו של דבר?

תהליך הלמידה והכנת התוכנית התבצע הלכה למעשה במהלך החודשים ספטמבר 2001 – פברואר 2002. התוצרים שהוצגו בתערוכה העירונית היו פרויקט מייצג מכל בית ספר (סה”כ 22 פרויקטים) והתקבלו במתכונת של דו”חות כתובים, מצגות, דגמים ומודלים, סטיקרים וחומרים נוספים שהוצגו בתערוכה בקניון במהלך שבוע בחודש מרץ 2002.

כל בית ספר נערך להציג פרויקט שכלל ייצוג של תהליך הלמידה וכן הצגת ההמלצות בכל הנוגע לפיתוח פארק הילדים. הפרויקטים הוצגו על גבי שולחנות באמצעות מצגות ממוחשבות, דגמים ומודלים וחומרי עזר שהוסברו וחולקו על-ידי קבוצות ילדים שהתחלפו לאורך שבוע התערוכה.

במסגרת שבוע התערוכה נערכו מספר אירועים: פתיחה חגיגית במעמד ראש העיר, נציגי משרד החינוך, המשרד לאיכות הסביבה, ועדת החינוך של הכנסת, נציגי מועצות התלמידים וההורים, קהילת המורים העירונית, הקהילה העסקית, תקשורת ועוד.

ביום המסכם נערך דיון שהתבסס על שני הרכבים: פאנל מקצועי ופאנל קהילתי. הדיון נערך בבית הקולנוע בקניון וסיכם את שבוע התערוכה.

במסגרת הדיונים הצהירו ראש העיר ונציגי גורמי התכנון והפיתוח של הפארק כי כל הרעיונות של בתי הספר יקבלו ביטוי בתכנון המפורט ובפיתוח פארק הילדים. כך שפארק הילדים ייצג 22 בתי ספר של העיר וישלב בתכנון היבטים אשר ישקפו את המלצות תלמידי בתי הספר. למעשה יווצרו “תחנות” ואזורי משנה בפארק – אשר יהיו משוייכים לבתי הספר ויאפשרו הזדהות של כל בית ספר עם הסביבה המתאימה.

ילדים מתכננים פארק ילדים – היבטים מרכזיים

תהליך שיתופם של הילדים בתכנון פארק הילדים נתפס כחדשני, מוצלח ואיכותי על ידי התלמידים, בית הספר והקהילה המקומית. התהליך תועד וצוות ההערכה משלים את עבודתו בעת כתיבת מאמר זה. יש מקום להציף מספר היבטים ונושאים אשר תרמו תחושת ההצלחה ואשר עומדים כיום במוקד החשיבה על הרחבת הפרויקט והמשכו.

אלה מחשבות ראשוניות הנוגעות לשותפים השונים בפרוייקט.-
התלמידים, צוותי בתי הספר, הקהילה המקומית, אנשי התכנון.

התלמידים

  • למידה אחרת – הפרויקט איפשר לתלמידים למידה מסוג חדש – למידה המשלבת בין מגוון תחומי ידע, יצירתיות, חדשנות ובעיקר – פיתוח פעיל של תוכנית. החשיפה לדפוס לימוד חדש איפשר למגוון תלמידים להתחבר לתהליך ולפתח באמצעותו יכולות חדשות.
  • היכרות עם היבטים חדשים בעיר – התלמידים נחשפו לנושאי לימוד חדשים אשר פתחו בפניהם מגוון תחומי למידה וידע. במסגרת זו קבלו התלמידים ידע רחב על תהליכי תכנון ופיתוח בכלל ואיכות הסביבה ושטחים ירוקים בעיר בפרט.
  • זהות וגאווה מקומית – התלמידים נדרשו לאתר במהלך הכנת התוכנית יתרונות יחסיים של העיר ואת פוטנציאל הפיתוח שלה, הם למדו את ההיסטוריה והמורשת והגדירו איכויות עירוניות כנקודות מוצא לתכנון. הם נחשפו להתבוננות על עירם תפיסה חיובית לאפשרויות פיתוח ולמשאבים הטמונים בעיר, להם לא היו מודעים לפני התהליך. כל אלה יצרו אצלם גאווה מקומית. תלמידים ציינו כי לפני הפרויקט לא הכירו ביתרונות ובפוטנציאל הטמון בעיר, או כפי שאמרה זאת אחת התלמידות:” עד עכשיו לא חשבתי כך על פתח תקווה….”

הצוות הבית ספרי

  • חדשנות, פיתוח ואמונה ביכולות – צוותי בית הספר הפגינו בתחילת התהליך חוסר אמון ביכולת להגיע לתוצרים רלבנטיים לתכנון. עם סיום התהליך הייתה תחושה כי אכן הושגו הישגים והתקבלו תוצרים ברמה ראויה.
  • דפוסי ההוראה החדשים, המיומנויות האחרות והשילוב בין תחומי הדעת שהיו חלק מהפרויקט יצרו מעגלי השפעה רחבים בקרב בתי הספר: למידה של תחומים חדשים, עבודת צוות ושיתופי פעולה בין המורים השונים.
  • שונות ומגוון – בתי הספר השונים הצליחו לייצג את השונות והמאפיינים הייחודיים של כל בית ספר במסגרת הפרויקט. המסגרת – כפי שנבנתה – איפשרה בו זמנית מבנה אחיד, יחד עם מתן ביטוי לשונות ולמגוון המשקפים את “רוח” הקהילה הפלורליסטית והמגוונת המאפיינת את העיר.

הקהילה

בתי הספר עירבו בפרוייקט את ההורים ואת הקהילה הסובבת את בית הספר. כל בית ספר שילב את הקהילה השכונתית והמקומית בהתאם לרוחו ומאפייניו.
שילוב הקהילה הרחיב את מעגל המעורבים בתהליך על כל מרכיביו והביא הלכה למעשה שותפים מגוונים לעשייה התכנונית ולמעורבות הסביבתית.

גורמי התכנון

אנשי התכנון אשר נחשפו לתהליך – חלקם לאורך כל התהליך וחלקם רק בתערוכה שהציגה את תוצריו, הביעו התלהבות ונכונות לשלב את התוצרים בעשייה התכנונית הלכה למעשה.

שיתוף הציבור באמצעות מערכת החינוך הוריד את החששות ואת הרתיעה המאפיינת חלק מגורמי התכנון מתהליכי השיתוף ורתמה אותם למחויבות לתוצרי התהליך ולקבלתם, וזאת, בעיקר הודות להתלהבות וליצירתיות של התלמידים. אם בתחילת הפרויקט הכוונה היתה להקצות רק שטח מסוים מהפארק העירוני לפארק הילדים, במהלך התקדמות הפרוייקט מתכנני הפארק איפשרו לילדים לתכנן את כל שטח הפארק.

שיתוף הציבור בתהליכי תכנון הפך באמצעות הפרויקט, הלכה למעשה, לאתגר בר מימוש. פותח כאן מודל חדש על בסיס מערכת החינוך אשר העניק לדור הצעיר הבנה לחשיבות מעורבותו בתהליכי התכנון והפיתוח של סביבת חייו, תוך הקניית כלים בסיסיים לכך, ובעיקר תוך גיוס כלל הקהילה ורתימתה לעיצוב סביבת החיים שלה. בכך התקיימה “חגיגה” של שיתוף ציבור באמת.