פרסומים

1/12/2008

דר` רונית דוידוביץ - מרטון

שותפויות – מאסטרטגיה ליישום

תקציר הרצאה – דצמבר 2008

“שותפויות” הינו מושג העולה בעת האחרונה כמעט בכל דיון, והוא אחד הנושאים השכיחים והנדרשים בכל מסגרת המיועדת להניע פרויקט, לקדם תהליך ולהוביל לשינוי. למרות השכיחות והפופולריות של המושג, וההסכמה המקצועית, ציבורית ואפילו פוליטית בדבר חשיבות וחיוניות הנושא – נראה כי עדיין רב “הנסתר” מן “הגלוי” בכל הנוגע ליישום ומימוש שותפויות.

מסמך קצר זה מיועד לסמן את ההקשר ממנו צומחת חשיבותן של שותפויות באשר הן, ולחדד את האתגרים עימם יש להתמודד על מנת לאפשר קידומן של שותפויות הלכה למעשה. המסמך הינו תקציר הרצאה ומטרתו להדגיש את הנקודות המרכזיות בנושא זה.

מאפייני הסביבה בה אנו פועלים

המציאות במסגרתה אנו פועלים כיום הנה בעלת מספר מאפייני יסוד:

  • שינויים מהותיים ומהירים
  • אינטרסים, קונפליקטים ואלימות
  • תחרותיות
  • מורכבות וסביכות: א–לינאריות, עירוב וטשטושי גבולות, מיקרו – מאקרו, ועוד

מציאות מסוג זה מחייבת עדכון של כלי החשיבה, התכנון והפרקטיקה המקצועית, וזאת על מנת לאפשר התמודדות, הנעת שינוי וצמיחה.

מייזום רעיון ועד מימושו – סקלה רחבה

הוצאת רעיון מן הכוח אל הפועל מחייבת תהליך כולל הנע משלב הייזום ועד שלב היישום. זהו תהליך המחייב עמידה במגוון רחב של אתגרים על מנת לאפשר התקדמות. בין היתר יש לקחת בחשבון כי:

  • התהליך אינו לינארי ומרכיביו השונים לאורך הדרך עשויים/עלולים להשתנות בהתאם לנסיבות שאינן צפויות.
  • סובלנות ופתיחות – כל שלב יכול להתבצע על ידי מגוון גורמים ו”לצוץ” ממגוון מקורות. אין כל הבטחה כי היכולת, התובנה והעוצמה קיימות אצל גורם זה או אחר.
  • האינטרסים הם מגוונים ומרובים, והם הדינמיקה המרכזית המניעה את התקדמות התהליך
  • אין אינטרסים שלא מן העניין – שכן זהו שם המשחק
  • התמודדות עם התהליך על כל מרכיביו מחייבת הערכות, מקצועיות ותוכנית כוללת. אין עוד די ברשימת “מטלות” אקראית.

התכנון האסטרטגי – מרכיב מוביל

התכנון האסטרטגי מהווה את אחד ממרכיבי התהליך. זהו אינו התהליך הכולל, אולם יש בתכנון אסטרטגי משום עקרונות יסוד המשליכים על התהליך כולו.
התכנון האסטרטגי מספק כלים, צובר ידע ומאפשר הנעה משמעותית בשל מספר עקרונות העומדים בבסיסו:

  • התהליך אינו מתקדם באופן לינארי אלא באופן ספיראלי המאפשר תנועה במגוון ממדים – כנדרש במציאות המורכבת של היום.
  • התהליך מאפשר לקשר בין הפרט לבין הכלל, בין האדם לבין הציבור.
  • התהליך מחייב פתיחת גבולות תחומיים, מינהליים, פוליטיים ומגזריים – ובכך הוא מקדם פתיחות וחדשנות.
  • התהליך אינו ניתן לביצוע אלא על בסיס יצירת שותפויות, קישורים ויחסי גומלין בין מגוון אינטרסים ו”שחקנים” רלבנטיים ובעלי עניין.

שותפויות – מרכיב חיוני

כל תהליך אסטרטגי מתבצע מתוך מטרה לממש את הפוטנציאל הטמון במקום, בסביבה, בארגון ובאדם ולהניע על בסיסו פיתוח.
לא ניתן לקדם תהליך מסוג זה במערכת סגורה, לינארית ויחידנית. התהליך מחייב הרחבת עוגת המשאבים, כניסה לשותפויות – כבסיס וכנקודת מוצא.
שותפויות מתבססות על מספר עקרונות יסוד:

  • השותפות מתבססת על יכולות, עוצמה ואיכויות של כל אחד מהשותפים, ובודאי שאינה מחליפה אותם.
  • השותפות מעצימה ויוצרת ערך מוסף לכל שותף בנפרד ולכולם גם יחד.
  • שותפות מתבססת על שונות ובעיקר על אינטרסים – ואינה מחייבת קונסנזוס.
  • שותפות טובה היא כמו “תזמורת” – 3=1+1.
  • בינתחומיות ושותפות מתבססות על מקצועיות, התמחות ויתרונות יחסיים של כל שותף.
  • השותפות אינה טוטאלית אלא מיועדת לשרת את השותפים.

שותפות אינה מטרה בפני עצמה – זהו מרכיב מרכזי בפרקטיקה ניהולית אשר בלעדיו לא ניתן כיום להניע תהליכים, שינויים ובעיקר – הרחבת עוגת המשאבים ופיתוח מוצרים בני תחרות.